איך אנחנו עובדים

מתודולוגיה סדורה,
מהשאלה העסקית ועד ההמלצה

כל תהליך איתנו מתחיל בהיכרות עם הארגון ובהבנת הטריגר שהוביל לפתיחת המחקר. רק אחרי שהשאלה ממוקדת ומוגדרת, אנחנו בונים את המחקר באופן שיטתי.

חמישה שלבים
01

היכרות וזיקוק השאלה העסקית

לומדים את הרקע, מגדירים יחד את מושא המחקר: הארגון כולו, מותג, מוצר, שירות, מחלקה או מהלך עסקי. מזקקים את האתגר שהארגון באמת מבקש לענות עליו, ומתוכו מגדירים את שאלת המחקר.

02

איסוף השיח

אוספים את השיח הדיגיטלי הרלוונטי מהפלטפורמות שבהן הקהל שלכם באמת מדבר: רשתות חברתיות, ביקורות, תגובות וחיפוש.

03

בחינת האזכורים והפרדת הקול האותנטי

בוחנים את האזכורים הרלוונטיים ומפרידים בין קול אותנטי של הציבור לבין תוכן עיתונאי או שיווקי. הכתבה עצמה אינה שיח אותנטי, היא משמשת אותנו להבנת ההקשר; אבל התגובות שהיא מייצרת, הקול האמיתי של הציבור סביבה, בהחלט נספרות במחקר.

04

זיהוי דפוסים ומדידתם

מזהים תפיסות שחוזרות אצל אנשים שונים, בשיחות נפרדות, ומודדים כל דפוס: כמה אנשים, בכמה שיחות, באיזו שכיחות בכלל השיח.

05

משמעות עסקית והמלצות

רק בתום כל זה מתרגמים את ההבנה למשמעות עסקית ולהמלצות. כל מסקנה ניתנת להסבר, וכל המלצה מתורגמת לפעולות שניתן לצאת איתן לדרך.

המושגים שבדוח

חמישה מושגים, שרשרת אחת

01

אזכור

יחידת הגלם. פוסט, תגובה או ביקורת של אדם אחד, מתוארכת ומיוחסת למקור.

02

דפוס

אמירה שחוזרת אצל אנשים שונים, בשיחות נפרדות, מעבר לרף מדיד. עובדה על הקהל, לא אנקדוטה.

03

תפיסה

התמונה שהדפוסים חושפים: איך הקהל באמת תופס את המותג, המוצר או המהלך.

04

תובנה

המשמעות העסקית של התפיסות: מה זה אומר על המהלך, ומה מונח על הכף.

05

המלצה

ההחלטה שנגזרת: מה עושים במהלך הנוכחי, ומה משנים בבא אחריו.

בלי אזכורים אין דפוס. בלי דפוסים אין תפיסה מדודה. בלי תפיסה אין תובנה. ובלי תובנה, המלצה היא ניחוש.

שאלות שחוזרות

מה שמנהלי שיווק שואלים אותנו

במה אתם שונים מכלי סושיאל-ליסנינג?
ליסנינג סופר אזכורים ונותן סנטימנט אוטומטי על כל מה שמדבר, כולל כתבות ותוכן שיווקי. אנחנו מפרידים קודם את הקול האותנטי מהרעש, מודדים תפיסות שחוזרות, ומתרגמים אותן לתובנה עסקית ולהמלצה. התוצר הוא החלטה, לא גרף.
איך אני יודע שהממצאים מייצגים ולא סתם קולות רועשים?
דפוס נחשב מאומת רק כשהוא עובר ארבעה רפים במקביל: מספר אזכורים תומכים, מספר שיחות נפרדות, מספר מחברים שונים ואחוז שכיחות מינימלי בכלל השיח. צעקן בודד לא יוצר דפוס. כל מסקנה ניתנת לפתיחה עד האזכורים שמתחתיה.
אתם באמת מבינים עברית, סלנג וסרקזם?
כן. הסיווג לא אוטומטי-עיוור: כל אזכור נקרא בהקשר שלו, כולל אירוניה, סלנג וניואנס. זו בדיוק הסיבה שאנחנו מפרידים קול אותנטי מתוכן עיתונאי או שיווקי לפני שמודדים.
מה עם פרטיות ומקורות?
אנחנו עובדים על שיח ציבורי גלוי בלבד. כל אזכור מגיע עם מקור, תאריך ופלטפורמה, וכל מסקנה ניתנת לעקיבה חזרה אל הראיה שעליה היא נשענת.
מה קורה אם אין מספיק נפח שיח?
אנחנו אומרים את זה מראש, ביושר. אם אין מספיק שיח כדי לבסס דפוסים, נגיד את זה לפני שמתחילים, ולפעמים נמליץ על דרך אחרת. אנחנו לא מוכרים מחקר שלא יחזיק.
כמה זמן זה לוקח ומה מקבלים ביד?
שלושה שלבים: אפיון, איסוף וניתוח, ודוח אינטראקטיבי עם פגישת הצגה. המשך מדויק תלוי בהיקף המחקר. לפירוט מלא ראו את עמוד השירותים.

לא כל מקור נחשב באותה מידה

המתודולוגיה שלנו מפרידה בין קול אותנטי של הציבור לבין תוכן עיתונאי, שיווקי או ממומן. הכתבה, הכותרת ותוצאות החיפוש עצמן משמשות כהקשר בלבד, אבל התגובות שהן מייצרות, הקול האמיתי של הציבור, כן נספרות במדידה. כך מה שתקבלו הוא מה שהציבור חושב, ולא מה שנכתב עליו.